ככה נראית כיום מריצה מהמורדים.

שיתוף

ככה נראה בר מהסדרה "שמש" כיום, תראו איך הוא גדל!

שיתוף

ג'סטין ביבר נתפס בתמונות מביכות בחוף הים.

שיתוף

כך נראה פישנזון מאלכס חולה אהבה כיום.

שיתוף

נגה הילדה מקופיקו כיום.

שיתוף

רוני מנדלבאום כיום - רב"ט בצבא הגנה לישראל הכתבה המלאה!

שיתוף

עבור כוכבת תוכנית "הפיגמות", רב"ט אלי קרן אסף, ויתור על השירות בצה"ל לא בא בחשבון. גם הפרעות קשב וריכוז מהן היא סובלת לא מנעו ממנה ללכת עד הסוף ולעבור מסלול כתצפיתנית
למרות הידיעה שהגיוס ידרוש ממנה הקרבה מקצועית, עבור כוכבת תוכנית הנוער "הפיג'מות", רב"ט אלי קרן אסף, הגיוס לצה"ל היה מובן מאליו.
מגיל 12 מגלמת רב"ט אסף את דמותה של רוני מנדלבאום ב"הפיגמות" ולמעשה העבירה את מרבית תקופת ההתבגרות מול מצלמות, אולם כשהגיעה לגיל 18 החליטה לעשות משהו משמעותי יותר בחייה. "ברור שחשבתי בהתחלה על תיאטרון צה"ל או להקה צבאית כלשהי", היא מודה, "אבל כשחשבתי על זה לעומק לא באמת רציתי. הלוא חייתי במרכז הארץ כל חיי ואני משחקת בכל מקרה מגיל צעיר ובטח אמשיך לשחק גם כשאשתחרר. רציתי שהבועה תתנפץ. רציתי לחיות חיים אחרים, לתרום בדרך אחרת וזרה לי. איזו אפשרות טובה יותר הייתי יכולה למצוא אם לא בצבא?"

הפסקה באודישניםכששמעה על תפקיד התצפיתנית בחיל האיסוף הקרבי התלהבה וסימנה את התפקיד כראשון במנילה למרות הפרעות הקשב והריכוז שהיא סובלת מהן. "היו לי המון הזדמנויות לוותר על התפקיד", היא מספרת. "שאלו אותי בקורס האם אני באמת רוצה לעשות את זה והאם אני מבינה שהתפקיד עלול להיות מאתגר במיוחד עבור חיילות עם בעיות קשב וריכוז כמו שלי, אבל אמרתי לעצמי שאני רוצה ללכת עם זה עד הסוף. התפקיד של התצפיתנית משך אותי. רציתי להשתייך לחמ"ל, להכווין, להרגיש שאני תורמת בצורה ישירה".
ומה אמרו במשפחה שלך? החברים? האנשים מהתוכנית?
"כולם מאוד תמכו והיו בעד. אף אחד לא רצה לכלוא אותי וכולם הבינו את הרצון שלי לחוות את השירות בצבא בדרך הכי מיוחדת. לפני הגיוס אמרתי לסוכנת שלי שלא תשלח אותי לאודישנים לסדרות נוספות כי אני לא רוצה לשחק בזמן שאני בצבא. רציתי ניתוק מוחלט מהנושא הזה. עד היום אני מחויבת אך ורק ל"הפיג'מות" מחוזה שנחתם לפני הגיוס ואם יש עוד עונה הם קוראים לי, אבל חוץ מזה אני משתדלת לא ללכת לאודישנים לשום דבר אחר".
כמו כולן
אחרי טירונות של שלושה חודשים בצאלים (אז בית הספר למודיעין שדה, היום הוא הועבר לסיירים והחליף את שמו לבית הספר לאיסוף קרבי), החלה רב"ט אסף את מסלולה כמו כל התצפיתניות. מהרגע שהתגייסה החליטה שהיא כמו כולן. "לא רציתי שיבדילו אותי מחיילות אחרות וזה באמת מה שקרה. אומנם זיהו אותי מידי פעם בבסיס, אבל התעקשתי לקבל יחס דומה כמו כל החיילות האחרות במחזור שלי". היא מספרת שגם במסלול הכירה חברות שעד היום היא בקשר הדוק איתן.
זיכרון מיוחד יש לה ממבצע "עופרת יצוקה", זמן קצר לפני שסיימה את הכשרתה, נשלחה לעשות אבט"ש בגבולות עוטף עזה. "אז הבנתי מה זה באמת צבא. בדיוק סיימנו את הטירונות והיינו לקראת סוף הקורס ושלחו אותנו מיד למים העמוקים, לעמוד על הגדר ולשמור. אפילו טקס סוף קורס לא היה לנו בגלל הלחימה".

מהמוצב להדרכה
מהר מאוד נשלחה גם לחמ"ל במוצב יקיר הכפוף לגדוד ניצן בפיקוד מרכז, בתקופה אותה היא מגדירה כ"מאוד מפחידה שלא הייתי מוותרת על הזכות לשרת בה לעולם". מתוקף היותה תצפיתנית בפלוגה א' של הגדוד ראתה דברים לא קלים, אולם היא מספרת שלקחה בחשבון שהשירות יהיה לא פשוט. "באמת האמנתי ואני עדיין מאמינה, שלהיות תצפיתנית בצבא זה התפקיד הכי חשוב שבנות יכולות לעשות. היו לי כמה זיהויים והתחושה המספקת הזאת לא משתווה לשום הישג שחוויתי עד כה".
אחרי שמונה חודשים במוצב, החלה לסבול במיוחד מהפרעות הקשב והריכוז וקיבלה הזדמנות לצאת בחזרה לביסל"ק ולהיות מדריכה, אולם היא לא רצתה לצאת מהתפקיד או מהגדוד בשום אופן. לבסוף הפכה למש"קית הדרכה במחנה עופר, במפקדת גדוד ניצן, שם העבירה אימונים לתצפיתניות והרגישה שהיא באמת תורמת בדרך חדשה ומאתגרת לא פחות מתפקידה הקודם.

מושכת לתפקיד
לאחר תקופה קצרה כמש"קית הדרכה, קיבלה את ההצעה למשוך מלש"ביות לתפקיד והיום היא משרתת כמדריכה במיצג החילות בתל השומר. שם היא מעבירה הדרכות למלש"בים שמתעניינים בחיל ובתפקיד. "אנשים מזהים אותי וזה נותן לי יתרון קטן", היא מספרת בחיוך. "הם מגיעים, שומעים את הסיפור שלי ואת החוויות שלי מהשירות והם בעיקר שואלים שאלות חשובות כמו האם התפקיד משעמם, האם 'טוחנים' בו וכדומה".
ומה את עונה?
"אני עונה שזה תפקיד שאף פעם לא משעמם בגלל שכשאת יושבת ומתצפתת דרך המסך שלך על חברים שלך שהרגע אכלו איתך צהריים ועכשיו הם בשטח, את לא יכולה להרשות לעצמך להשתעמם. בשום שלב. אני באמת מאמינה בזה".
כיום היא מתכוננת לצילומי העונה השישית של "הפיג'מות" בחודש מרץ ומקדישה את כל מרצה בלמשוך מלש"בים לחיל האיסוף. "רק כשאשתחרר, אחרי שאדע שנתתי את כל כולי, אוכל להמשיך להתפתח כשחקנית. בינתיים אני בראש ובראשונה חיילת, בעיקר של חיל האיסוף", היא אומרת בגאווה.

האם מדובר במיילי סיירוס או שמה במתחזה שלה?

שיתוף

מיילי סיירוס פטמתית.

שיתוף

מיילי סיירוס שימי לב טוב טוב מה מציץ לך שם בצד.

שיתוף

יהודה לוי חושף.

שיתוף

מסתבר שיש דברים שגם אנחנו הצופים לא שמים אליהם לב, אחד הדברים זה החשיפה הענקית הזאת של יהודה לוי שחושף איברים שעד כה רק נינט ראתה ואנחנו היינו מתים רק לראות.
אז קבלו את החשיפה הענקית הזאת במהלך פרק באלופה שאף אחד לא שם לב אלייה.
לייק.

7 דברים שגברים עושים שאין מצב שנשים יבינו.

שיתוף

קימוץ בשיחות טלפון

תאתרו לנו בבון שאוהב לקדוח בשיחות טלפון, ותזכו לראות נציג שיופיע בסרט ההמשך של אסי עזר. בנות, שימו לב: מבחינתנו אין דבר מתיש יותר מאשר לפזר מלל אל תוך שפופרת ועוד לקבל על זה טיגון חינם לחלקים מהותיים בקודקוד - וזה למה שיחות בין גברים שורדים דקה במקס. לשביזותנו הרבה עסקת החבילה בחיבור ההתחלתי מחייבת דיקציה ברורה וברבורים למכביר, אבל אחרי החתימה על הדיל קחו בחשבון שאנחנו מעדיפים להתרחק מכל הדיבורים המיותרים והניסוחים המושקעים בהודעות טקסט - ובאמת שעדיף לתקשר איתכן בטלפתיה.

זמן ממושך בשירותים

חמש דקות, עשר, ולפעמים גם רבע שעה ויותר: ישיבה ממושכת בשירותים היא אלמנט שנמצא עמוק בוורידים של כל גבר בוגר. אין מקום אחר בו אנחנו יכולים להתייחד עם עצמנו, לצלול על מדור הספורט בעיתון ולקבל את הספייס הדרוש בשביל לאתגר מחשבה צלולה. החיפוש אחר השקט עבור רוב הגברים הוא חיפוש מהותי וחשוב, ופעם או פעמיים ביום הניאגרה ומטהר האוויר הופכים להיות החברים הכי טובים שלנו; כך שאין לכן על מה להתפלא אם בחרנו להריץ שם דקות ארוכות במקום עוד זמן איכות מרגש איתכן. בקיצור, ותרו על התהיות ותפנימו שהטקס שלנו עם פעולות המעיים הוא סוג של מדיטציה חיונית לנפש.

התנהגות אינפנטילית

להתנהג כמו פסיכים עם שריטה עמוקה זה כנראה הקו היחידי שעוד מחבר אותנו עם הינוקא שבתוכנו ומזכיר איך היינו פעם, לפני שננעלנו בזוגיות ארוכת טווח. המבול של החיים מביא איתו מספיק בעיות ואתגרים (חוץ מכן), ולכן מה שנשאר בשביל להנדס שפיות זה לרוץ רטרו על הומור ניאדרטלי, גרעפסים מושקעים, לאטמות לעורף וכל מיני מחוות פיגור שאולי גורמות לכם לחפש גוש אדמה לקבור את עצמכן בו, אבל בשבילנו מדובר בצינור חמצן לשגרה המחניקה.

בליסה של פורנו

במקום להיעלב או לכעוס אחרי שתפסתן אותנו גולשים לפורנו בלילה, נסו להבין: האפשרות שלנו לברוח למחוזות הקינקיות על המסך היא מה שמחזיקה את רמת החרמנות שלנו ברמה היום יומית. זה הרי ברור שאת כמות הסקס שאנחנו דורשים אתן לא יכולות לספק, אז באמת שאין מה להיגל מהתחביב הסוטה שלנו. במקום לקרוא לנו בשמות, עדיף שתשתפו פעולה ואפילו תצרבו לנו דיסקים. בסופו של דבר, חשיפה לתנוחות שדורשות כריאוגרפיה של במאי קליפים - והאפשרות לגוון את חיי הסקס - הן רווח משותף של שנינו.

בהייה במשדרי ספורט

כל גברת שלא נעצה עקב בטריבונות של בלומפילד או דפקה עידוד בנוקיה, לעולם לא תבין את האובססיה ואת האושר בלעוף על כמה ברנשים שמתזזים עם כדור. תאמינו לנו כשאנחנו אומרים: כל ניסיון לטרפד את הפנאן רק יאיץ את הדיווש בדרך למחלף הגירושין. בדיוק כמו שאנחנו לעולם לא נחדיר לבינה איך מאסיביות של שופינג מגוחך ולעיסה של טלנובלות הם חלק מהווי של חנוקת חזייה, אז כנראה שגם אתן לא תפנימו שצלילה על רוגבי אוסטרלי לפעמים באה יותר טוב מלחצוב שיחה מיותרת איתך על אירועי היום.

ביקורים משפחתיים אצלה

אין לנו בעיה לפזר סמול טוק עם האימא ולהזרים סחבקיות עם אחיך הקטן, אבל בגדול כל אילוץ משפחתי שהוא לא בבלוק של המשפוחה המקורית שלנו ימשיך לבאס אותנו בכל שלב. יכול להיות שזה המבטים החודרים של האבא והעובדה שהוא יודע שאתה מנשנש את הילדה הקטנה שלו, השאלות המבאסות על העבודה או סתם הרגשת הלא בנוח שאתה רחוק מהטריטוריה, אבל הכול ביחד יוצר תמהיל דיכאון שאנחנו מעדיפים לצמצם למשהו דו שנתי.

פחד ממחויבות

מה ששבורות תל אביביות בגילאי שלושים פלוס מתחילות להבין זה אותו אלמנט שמבעית אותנו מאז ומעולם: מחויבות ליחסים לטווח ארוך. אתן אולי מתוסכלות שאנחנו לא מעיפים טבעת לעברכן, אבל בניגוד אליכן שחתמתן על רחם, האבולוציה הזכרית לא מחויבת לשיט, ולכן המנטאליות היא לעופף חופשי מבלי לעלות על חוזים מיותרים. מספיקה העובדה שנתקענו בעידן של שליטת מונוגמיה, אבל הוויתור על החירות אף פעם לא ייעשה בלב שלם וזה למה אנחנו חרדים מכל מה שמריח כמו אזיקים לחיים.